על העולם
אימפריית שביל החלב


ספינת החלל כוכב הצפון
עבדים משודרגים
חלוקה לסיפונים
החלוקה לצבעי הסרבלים
כחול - טכנאים, בדרך כלל בסיפונים הנמוכים, מתקנים ומתחזקים את מערכות המים, החשמל והמנועים.
אדום - צוותי הזירה המטפלים בחיות.
צהוב - צוות הסעדה ושירותי מזון.
ירוק - טייסי רחפניות קרב שמגינות על הספינה או מוקפצות לטפל במרידות בכוכבי לכת סוררים.
חברי מסדר האימפריה
זוסיקאנים
הם אינם עבדים על הספינה אלא שכירים המועסקים כנוגשי עבדים, תפקידם לוודא שהעבודה נעשית והם לא ממש מאמינים בהעצמת העובדים שלהם. הם אכזריים, קשים ואלימים לכל מי שלא נראה להם טוב בעין ובהחלט עלולים לפגוע בהם קשות אם הם טפשים מספיק כדי להתחצף או להתמרד.

אנישות

המכלאות והזירה
הטבלה
סיפון 55
תלושים
מזון ומשקה

מדידת זמן
יצורים פיזיים ואנאפיזיים
רובם המוחלט של תושבי גלקסיית שביל החלב הינם יצורים פיזיים בעלי גוף במגוון רחב של מינים וגזעים, אולם ביניהם ישנם גם יצורים אנאפיזיים אשר אינם עשויים מחומר אורגני. דוגמאות טובות לכך היא אלה ובן השמש:
אלה
משתייכת למין הנקרא ויטה סרברום והיא למעשה יצור זעיר החודר למוחותיהם של יצורים חיים, מתחבר אליהם, מדבר אליהם ומסוגל לתקן נזקים גופניים או נפשיים על ידי ניטור מערכות הגוף והשפעה עליהם דרך הכימיה של המוח שלהם. היא ניזונה מגלי מוח באופן שאינו פוגע במארח שלה ויכולה להקרין את עצמה תוך שימוש במערכת הדמיון שלו כדי שהמארח יוכל לראות אותה בבירור. כל מי שאינו מקושר אליה לא יכול לראות או לשמוע אותה אך בכל זאת ישנם מספר מינים המזהים אותה על פי שינוי בתדרים המוחיים של המארח. היא נחשבת לא חוקית ומסוכנת ברבים מן העולמות ולכן עליה להזהר. ויטה סרברום מתקיימים כל זמן שיש להם גוף מארח. בלעדיו, הם גוועים בתוך זמן קצר.
בן השמש
משתייך למין הנקרא ויטה סולאס, הוא עשוי מאור בהיר מאד ומסוגל להגיע לטמפרטורה של שמש ממוצעת. בני מינו חיים באיזור העטרת של כוכב והם נחשבים למפותחים ואינטיליגטניים במיוחד. על מנת לשהות בתוך מקומות הומי יצורים כגון ספינת החלל או כוכב לכת מיושב הוא נזקק לשריון שלו שמנטרל לחלוטין את השפעת החום. כאשר הוא חש בסכנה או נאלץ לתקוף, הוא מנתב קרן אור ממוקדת כדי לשרוף עד היסוד כל דבר העומד בדרכו. הם אינם בן אלמוות אך חייהם יכולים להתמשך מליוני שנים אם לא מפריעים להם. הדרך היחידה להרוג ויטה סולאס היא למנוע ממנו אור שמש הדרוש לו למזון במשך זמן רב מאד, עד שהוא גווע ונכבה.